אלו מטמאין באהל. המת, וכזית מן המת, וכזית נצל, ומלא תרוד רקב, השדרה, והגלגלת, אבר מן המת ואבר מן החי שיש עליהן בשר כראוי, רבע עצמות מרב הבנין או מרב המנין. ורב בנינו ורב מנינו של מת, אף על פי שאין בהם רבע, טמאין. כמה הוא רב מנינו, מאה ועשרים וחמשה:
