לגין שהוא מלא משקין טהורין, הלגין טמא טמאת שבעה, והמשקין טהורין. ואם פנן בכלי אחר, טמאין. האשה שהיא לשה בערבה, האשה והערבה טמאים טמאת שבעה, והבצק טהור. ואם פנתו לכלי אחר, טמא. חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי:
