משנה אהלות פרק ט משנה טז
חבית שהיא יושבת על שוליה באויר וכזית מן המת נתון תחתיה או בתוכה כנגד קורקורתה, טמאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת, והחבית טמאה. תחת דפנה מבחוץ, טמאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת, והחבית טהורה. בתוכה ותחת דפנה, אם יש בדפנות פותח טפח, הכל טמא, וכנגד פיה, טהור. ואם לאו, טמאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת. במה דברים אמורים, בטהורה. אבל אם היתה טמאה או גבוהה מן הארץ טפח או מכסה או כפויה על פיה, טמאה תחתיה, בתוכה או על גבה, הכל טמא:
