משנה בבא בתרא פרק ב משנה יב
לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חברו, אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות, אחד גפנים ואחד כל אילן. היה גדר בינתים, זה סומך לגדר מכאן, וזה סומך לגדר מכאן. היו שרשים יוצאין לתוך של חברו, מעמיק שלשה טפחים, כדי שלא יעכב את המחרשה. היה חופר בור, שיח ומערה, קוצץ ויורד, והעצים שלו:
