המוכר את החמור, לא מכר כליו. נחום המדי אומר, מכר כליו. רבי יהודה אומר, פעמים מכורין ופעמים אינן מכורין. כיצד, היה חמור לפניו וכליו עליו, ואמר לו מכור לי חמורך זה, הרי כליו מכורין. חמורך הוא, אין כליו מכורין:
