המוכר יין לחברו והחמיץ, אינו חיב באחריותו. ואם ידוע שיינו מחמיץ, הרי זה מקח טעות. ואם אמר לו יין מבשם אני מוכר לך, חיב להעמיד לו עד העצרת. וישן, משל אשתקד. ומישן, משל שלש שנים:
