לא יאמר אדם לחברו, הלויני כור חטין ואני אתן לך לגרן. אבל אומר לו, הלויני עד שיבא בני, או עד שאמצא מפתח. והלל אוסר. וכן היה הלל אומר, לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשנו דמים, שמא יוקירו חטים, ונמצאו באות לידי רבית:
