משנה בבא מציעא פרק ו משנה ג
השוכר את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה, בבקעה והוליכה בהר, אפלו זו עשר מילין וזו עשר מילין, ומתה, חיב. השוכר את החמור והבריקה, או שנעשית אנגריא, אומר לו הרי שלך לפניך. מתה או נשברה, חיב להעמיד לו חמור. השוכר את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה, אם החליקה, פטור, ואם הוחמה, חיב. להוליכה בבקעה והוליכה בהר, אם החליקה, חיב, ואם הוחמה, פטור. אם מחמת המעלה, חיב:
