משנה בבא מציעא פרק י משנה ה
מי שהיה כתלו סמוך לגנת חברו ונפל, ואמר לו פנה אבניך, ואמר לו הגיעוך, אין שומעין לו. משקבל עליו אמר לו הילך את יציאותיך ואני אטל את שלי, אין שומעין לו. השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן ובקש, ואמר לו תן לי שכרי, ואמר לו טל מה שעשית בשכרך, אין שומעין לו. משקבל עליו ואמר לו הילך שכרך ואני אטל את שלי, אין שומעין לו. המוציא זבל לרשות הרבים, המוציא מוציא והמזבל מזבל. אין שורין טיט ברשות הרבים, ואין לובנים לבנים. אבל גובלין טיט ברשות הרבים, אבל לא לבנים. הבונה ברשות הרבים, המביא אבנים מביא והבונה בונה. ואם הזיק, משלם מה שהזיק. רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום:
