משנה בבא קמא פרק ג משנה ה
זה בא בחביתו, וזה בא בקורתו, נשברה כדו של זה בקורתו של זה, פטור, שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך. היה בעל קורה ראשון, ובעל חבית אחרון, נשברה חבית בקורה, פטור בעל הקורה. ואם עמד בעל הקורה, חיב. ואם אמר לבעל החבית עמד, פטור. היה בעל חבית ראשון ובעל קורה אחרון, נשברה חבית בקורה, חיב. ואם עמד בעל חבית, פטור. ואם אמר לבעל קורה עמד, חיב. וכן זה בא בנרו וזה בפשתנו:
