משנה בבא קמא פרק ד משנה א
שור שנגח ארבעה וחמשה שורים זה אחר זה, ישלם לאחרון שבהם. ואם יש בו מותר, יחזיר לשלפניו. ואם יש בו מותר, יחזיר לשלפני פניו. והאחרון אחרון נשכר, דברי רבי מאיר. רבי שמעון אומר, שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים, ואין הנבלה יפה כלום, זה נוטל מנה וזה נוטל מנה. חזר ונגח שור אחר שוה מאתים, האחרון נוטל מנה, ושלפניו, זה נוטל חמשים זוז וזה נוטל חמשים זוז. חזר ונגח שור אחר שוה מאתים, האחרון נוטל מנה, ושלפניו, חמשים זוז, ושנים הראשונים, דינר זהב:
