משנה בבא קמא פרק י משנה ב
נטלו מוכסין את חמורו ונתנו לו חמור אחר, גזלו לסטים את כסותו ונתנו לו כסות אחרת, הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתיאשין מהן. המציל מן הנהר או מן הגיס או מן הלסטים, אם נתיאשו הבעלים, הרי אלו שלו. וכן נחיל של דבורים, אם נתיאשו הבעלים, הרי אלו שלו. אמר רבי יוחנן בן ברוקה, נאמנת אשה או קטן לומר, מכאן יצא נחיל זה. ומהלך בתוך שדה חברו להציל את נחילו. ואם הזיק, משלם מה שהזיק. אבל לא יקץ את סוכו על מנת לתן את הדמים. רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר, אף קוצץ ונותן את הדמים:
