משנה ביצה פרק ה משנה ב
כל שחיבין עליו משום שבות, משום רשות, משום מצוה, בשבת, חיבין עליו ביום טוב. ואלו הן משום שבות, לא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, ולא שטין על פני המים, ולא מטפחין, ולא מספקין, ולא מרקדין. ואלו הן משום רשות, לא דנין, ולא מקדשין, ולא חולצין, ולא מיבמין. ואלו הן משום מצוה, לא מקדישין, ולא מעריכין, ולא מחרימין, ולא מגביהין תרומה ומעשר. כל אלו ביום טוב אמרו, קל וחמר בשבת. אין בין יום טוב לשבת אלא אכל נפש בלבד:
