משנה בכורות פרק ז משנה ו
המקיש בקרסליו, ובארכובותיו, ובעל פיקה, והעקל. איזהו עקל, כל שמקיף פרסותיו ואין ארכובותיו נושקות זו לזו. פיקה יוצאה מגודלו, עקבו יוצא לאחוריו, פרסתו רחבה כשל אוז. אצבעותיו מרכבות זו על זו, או קלוטות (למעלה) עד הפרק, כשר. למטה מן הפרק וחתכה, כשר. היתה בו יתרת וחתכה, אם יש בה עצם, פסול. ואם לאו, כשר. יתר בידיו וברגליו שש ושש עשרים וארבע, רבי יהודה מכשיר, וחכמים פוסלים. השולט בשתי ידיו, רבי פוסל, וחכמים מכשירים. הכושי, והגיחור, והלבקן, והקפח, והננס, והחרש, והשוטה, והשכור, ובעלי נגעים טהורין, פסולין באדם, וכשרין בבהמה. רבן שמעון בן גמליאל אומר, שוטה בבהמה אינה מן המבחר, רבי אליעזר אומר, אף בעלי דלדולין, פסולין באדם, וכשרין בבהמה:
