משנה גיטין פרק א משנה ו
האומר, תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי, אם רצה לחזר בשניהן, יחזר, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, בגטי נשים, אבל לא בשחרורי עבדים, לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו. שאם ירצה שלא לזון את עבדו, רשאי. ושלא לזון את אשתו, אינו רשאי. אמר להם, והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה כשם שהוא פוסל את אשתו. אמרו לו, מפני שהוא קנינו. האומר, תנו גט זה לאשתי, ושטר שחרור זה לעבדי, ומת, לא יתנו לאחר מיתה. תנו מנה לאיש פלוני, ומת, יתנו לאחר מיתה:
