השוחט את הזבח לאכל כזית מן העור, מן הרטב, מן הקיפה, מן האלל, מן העצמות, מן הגידים, מן הטלפים, מן הקרנים, חוץ לזמנו או חוץ למקומו, כשר, ואין חיבים עליהם משום פגול ונותר וטמא: