משנה זבחים פרק ג משנה ו
שחטו על מנת להניח דמו או את אמוריו למחר, או להוציאן לחוץ, רבי יהודה פוסל, וחכמים מכשירין. שחטו על מנת לתנו על גבי הכבש שלא כנגד היסוד, לתן את הנתנין למטה, למעלה, ואת הנתנין למעלה, למטה, את הנתנין בפנים, בחוץ, ואת הנתנין בחוץ, בפנים, שיאכלוהו טמאים, שיקריבוהו טמאים, שיאכלוהו ערלים, שיקריבוהו ערלים, לשבר עצמות הפסח ולאכל הימנו נא, לערב דמו בדם פסולין, כשר, שאין המחשבה פוסלת אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו, והפסח והחטאת שלא לשמן:
