משנה זבים פרק ה משנה ב
ועוד כלל אחר אמרו. כל הנשא על גבי הזב, טמא. וכל שהזב נשא עליו, טהור, חוץ מן הראוי למשכב ולמושב והאדם. כיצד. אצבעו של זב תחת הנדבך, הטהור מלמעלן, מטמא שנים ופוסל אחד. פרש, מטמא אחד ופוסל אחד. הטמא מלמעלן והטהור מלמטן, מטמא שנים ופוסל אחד. פרש, מטמא אחד ופוסל אחד. האכלין והמשקין, המשכב, והמושב והמדף מלמעלן, מטמאין שנים ופוסלין אחד. פרשו, מטמאין אחד ופוסלין אחד. והמשכב והמושב מלמטן, מטמאין שנים ופוסלין אחד. פרשו, מטמאין שנים ופוסלין אחד. האכלין והמשקין והמדף מלמטן, טהורין:
