משנה חולין פרק י משנה ב
כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו, חיבין בבכורה ובמתנות, ויוצאין לחלין, להגזז ולהעבד, וולדן וחלבן מתר לאחר פדיונן, והשוחטן בחוץ פטור, ואין עושין תמורה, ואם מתו יפדו, חוץ מן הבכור ומן המעשר. כל שקדם הקדשן את מומן, או מום עובר להקדשן, ולאחר מכאן נולד להם מום קבוע ונפדו, פטורין מן הבכורה ומן המתנות, ואינן יוצאין לחלין להגזז ולהעבד, וולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן, והשוחטן בחוץ חיב, ועושין תמורה, ואם מתו, יקברו:
