משנה טבול יום פרק ג משנה ו

טהור שנגס מן האכל ונפל על בגדיו ועל ככר של תרומה, טהור. היה אוכל זיתים פצועים ותמרים רטבות, כל שהוא רוצה למץ את גרעינתו ונפל על בגדיו ועל ככר של תרומה, טמא. היה אוכל זיתים נגובין ותמרים יבשות, כל שאינו רוצה למץ את גרעינתו ונפל על בגדיו ועל ככר של תרומה, טהור. אחד טהור ואחד טבול יום, כאלו. רבי מאיר אומר, אלו ואלו טמאין בטבול יום, שמשקין של טמא מכשירין לרצונו ושלא לרצונו. וחכמים אומרים, אין טבול יום טמא: