האשה שהיא טבולת יום, לשה את העסה, וקוצה לה חלה ומפרשתה, ומנחתה בכפישה מצרית או בנחותא, ומקפת וקורא לה שם, מפני שהיא שלישי, והשלישי טהור לחלין: