משנה טהרות פרק א משנה א
שלשה עשר דבר בנבלת העוף הטהור. צריכה מחשבה, ואינה צריכה הכשר, ומטמא טמאת אכלין בכביצה, וכזית בבית הבליעה, והאוכלה טעון הערב שמש. וחיבים עליה על ביאת המקדש, ושורפין עליה את התרומה. והאוכל אבר מן החי ממנה סופג את הארבעים. שחיטתה ומליקתה מטהרות את טרפתה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, אינן מטהרות. רבי יוסי אומר, שחיטתה מטהרת, אבל לא מליקתה:
