מי שהיה טהור, והסיע את לבו מלאכל, רבי יהודה מטהר, שדרך טמאין פורשין ממנו. וחכמים מטמאים. היו ידיו טהורות והסיע את לבו מלאכל, אף על פי שאמר יודע אני שלא נטמאו ידי, ידיו טמאות, שהידים עסקניות:
