משנה יבמות פרק טז משנה ז
אמר רבי עקיבא, כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה, מצאתי נחמיה איש בית דלי, אמר לי, שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד, אלא רבי יהודה בן בבא. ונומתי לו, כן הדברים. אמר לי, אמר להם משמי, אתם יודעים שהמדינה משבשת בגיסות, מקבלני מרבן גמליאל הזקן, שמשיאין את האשה על פי עד אחד. וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבן גמליאל, שמח לדברי, ואמר, מצאנו חבר לרבי יהודה בן בבא. מתוך הדברים נזכר רבן גמליאל, שנהרגו הרוגים בתל ארזא, והשיא רבן גמליאל הזקן נשותיהם על פי עד אחד, והחזקו להיות משיאין על פי עד אחד. והחזקו להיות משיאין עד מפי עד, מפי עבד, מפי אשה, מפי שפחה. רבי אליעזר ורבי יהושע אומרים, אין משיאין את האשה על פי עד אחד. רבי עקיבא אומר, לא על פי אשה, ולא על פי עבד ולא על פי שפחה, ולא על פי קרובים. אמרו לו, מעשה בבני לוי שהלכו לצער עיר התמרים, וחלה אחד מהם בדרך, והביאוהו בפנדק, ובחזרתם אמרו לפנדקית איה חברנו, אמרה להם מת וקברתיו, והשיאו את אשתו. אמרו לו, ולא תהא כהנת כפנדקית. אמר להם, לכשתהא פנדקית נאמנת. הפנדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו:
