משנה יבמות פרק יא משנה ז
היה אחד ישראל ואחד כהן, נושא אשה ראויה לכהן, ואינו מטמא למתים, ואם נטמא, אינו סופג את הארבעים. ואינו אוכל בתרומה, ואם אכל, אינו משלם קרן וחמש. ואינו חולק על הגרן. ומוכר התרומה, והדמים שלו. ואינו חולק בקדשי המקדש, ואין נותנים לו את הקדשים, ואין מוציאין את שלו מידו. ופטור מן הזרע והלחיים והקבה. ובכורו יהא רועה עד שיסתאב. ונותנין עליו חמרי כהנים וחמרי ישראלים. היו שניהם כהנים, הוא אונן עליהם, והם אוננים עליו. הוא אינו מטמא להם, והם אינן מטמאין לו. הוא אינו יורש אותן, אבל הם יורשין אותו. ופטור על מכתו ועל קללתו של זה ושל זה, ועולה במשמרו של זה ושל זה, ואינו חולק. אם היו שניהם במשמר אחד, נוטל חלק אחד:
