קטרת של שחר היתה קרבה בין דם לאברים. של בין הערבים, בין אברים לנסכים. אם היה כהן גדול זקן או אסטניס, מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן, כדי שתפוג צנתן:
