חבית שנקבה ועשאה בזפת יתר מצרכה, הנוגע בצרכה, טמא. יתר מצרכה, טהור. זפת שנטפה על החבית, הנוגע בה, טהור. משפך של עץ ושל חרס שפקקו בזפת, רבי אלעזר בן עזריה מטמא. רבי עקיבא מטמא בשל עץ, ומטהר בשל חרס. רבי יוסי מטהר בשניהם:
