חתכו חליות ונתן חל בין חליא לחליא, רבי אליעזר מטהר, וחכמים מטמאין. זה תנורו של עכנאי. יורות הערביין שהוא חופר בארץ וטח בטיט, אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו, טמא. ואם לאו, טהור. וזה תנורו של בן דינאי:
