דכון שיש בו בית קבול קדרות, טהור משום כירה, וטמא משום כלי קבול. הצדדין שלו, הנוגע בהם אינו טמא משום כירה. הרחב שלו, רבי מאיר מטהר, ורבי יהודה מטמא. וכן הכופה את הסל ועושה על גביו כירה:
