משנה כלים פרק יא משנה ח
קסדא, טמאה. ולחיים, טהורים. אם יש בהן בית קבול מים, טמאים. כל כלי המלחמה, טמאים. הכידון, הניקון, והמגפין, והשריון, טמאין. כל תכשיטי נשים, טמאים. עיר של זהב, קטליות, נזמים וטבעות, וטבעת, בין שיש לה חותם ובין שאין לה חותם, נזמי האף. קטלה שחליות שלה של מתכות בחוט של פשתן או של צמר, נפסק החוט, החליות טמאות, שכל אחת ואחת כלי בפני עצמה. חוט של מתכות, וחליות של אבנים טובות ומרגליות, ושל זכוכית, נשתברו החליות, החוט בפני עצמו קים, טמא. שירי קטלא, כמלא צואר קטנה. רבי אליעזר אומר, אפלו טבעת אחת, טמאה, שכן תולין בצואר:
