משנה כלים פרק יב משנה ב
קנה מאזנים של סרוקות, טמא, מפני אנקליות. ושל בעלי בתים, אם יש בו אנקליות, טמא. אנקלין של כתפין, טהורה. ושל רוכלים, טמאה. רבי יהודה אומר, של רוכלים, שלפניו טמאה, ושלאחריו טהורה. אנקלי דרגש, טמאה. ושל נקליטין, טהורה. של שדה, טמאה. ושל אקון, טהורה. של שלחן, טמא. של מנורת העץ, טהור. זה הכלל, כל המחבר לטמא, טמא. והמחבר לטהור, טהור. וכלן, אחת אחת בפני עצמן, טהורות:
