כפת שסרקו, וכרכמו, ועשאו פנים, רבי עקיבא מטמא. וחכמים מטהרין, עד שיחק בו. הסל והכלכלה שמלאן תבן או מוכין, התקינן לישיבה, טהורין. סרגן בגמי או במשיחה, טמאין:
