משנה כלים פרק כו משנה ד
סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותקנה, טמא מדרס. נפסקה שניה ותקנה, טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס. לא הספיק לתקן את הראשונה עד שנפסקה שניה, טהורה. נפסק עקבו, נטל חוטמו, או שנחלק לשנים, טהור. סולים שנפסק מכל מקום, טהור. מנעל שנפחת, אם אינו מקבל את רב הרגל, טהור. מנעל שעל האמום, רבי אליעזר מטהר, וחכמים מטמאים. כל חמתות צרורות, טהורות, חוץ משל ערביין. רבי מאיר אומר, צרור שעה, טהורות. צרור עולם, טמאות. רבי יוסי אומר, כל חמתות צרורות, טהורות:
