עור שהוא טמא מדרס, וחשב עליו לרצועות ולסנדלין, כיון שנתן בו את האזמל, טהור, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים, עד שימעטנו פחות מחמשה טפחים. רבי אלעזר בר רבי צדוק אומר, אף העושה מטפחת מן העור, טמאה. ומן הכסת, טהורה:
