משנה כריתות פרק ו משנה ב
אשם ודאי אינו כן. אם עד שלא נשחט, יצא וירעה בעדר. משנשחט, הרי זה יקבר. נזרק הדם, הבשר יצא לבית השרפה. שור הנסקל אינו כן. אם עד שלא נסקל, יצא וירעה בעדר. משנסקל, מתר בהנאה. עגלה ערופה אינה כן. אם עד שלא נערפה, תצא ותרעה בעדר. משנערפה, תקבר במקומה, שעל ספק באה מתחלתה, כפרה ספקה והלכה לה:
