משנה כתובות פרק ה משנה ט
נותן לה מעה כסף לצרכה, ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת. ואם אין נותן לה מעה כסף לצרכה, מעשה ידיה שלה. ומה היא עושה לו, משקל חמש סלעים שתי ביהודה, שהן עשר סלעים בגליל, או משקל עשר סלעים ערב ביהודה, שהן עשרים סלעים בגליל. ואם היתה מניקה, פוחתים לה ממעשה ידיה, ומוסיפין לה על מזונותיה. במה דברים אמורים, בעני שבישראל. אבל במכבד, הכל לפי כבודו:
