משנה מידות פרק ג משנה ד
אחד אבני הכבש ואחד אבני המזבח, מבקעת בית כרם. וחופרין למטה מהבתולה, ומביאים משם אבנים שלמות, שלא הונף עליהן ברזל, שהברזל פוסל בנגיעה. ובפגימה לכל דבר. נפגמה אחת מהן, היא פסולה וכלן כשרות. ומלבנים אותן פעמים בשנה, אחת בפסח ואחת בחג. וההיכל, פעם אחת, בפסח. רבי אומר, כל ערב שבת מלבנים אותו במפה מפני הדמים. לא היו סדין אותן בכפיס של ברזל, שמא יגע ויפסל, שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם, והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, אינו בדין שיונף המקצר על המאריך:
