משנה מכות פרק א משנה ג
מעידין אנו באיש פלוני שהוא חיב מלקות ארבעים, ונמצאו זוממין, לוקין שמנים, משום לא תענה ברעך עד שקר (שמות כ), ומשום ועשיתם לו כאשר זמם (דברים יט), דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, אינן לוקין אלא ארבעים. משלשין בממון ואין משלשין במכות. כיצד, העידוהו שהוא חיב לחברו מאתים זוז, ונמצאו זוממין, משלשין ביניהם. אבל אם העידוהו שהוא חיב מלקות ארבעים, ונמצאו זוממין, כל אחד ואחד לוקה ארבעים:
