העמר היה מנפה בשלש עשרה נפה. ושתי הלחם בשתים עשרה. ולחם הפנים באחת עשרה. רבי שמעון אומר, לא היה לה קצבה, אלא סלת מנפה כל צרכה היה מביא, שנאמר (ויקרא כד), ולקחת סלת ואפית אתה, עד שתהא מנפה כל צרכה:
