משנה מנחות פרק ז משנה ב
המלואים היו באים כמצה שבתודה, חלות ורקיקים ורבוכה. הנזירות היתה באה שתי ידות במצה שבתודה, חלות ורקיקים, ואין בה רבוכה, נמצאו עשרה קבים ירושלמיות, שהן ששה עשרונות ועדוין. ומכלן היה נוטל אחד מעשרה תרומה, שנאמר (ויקרא ז), והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה'. אחד, שלא יטל פרוס. מכל קרבן, שיהו כל הקרבנות שוין, ושלא יטל מקרבן לחברו. לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה, והשאר נאכל לבעלים:
