משנה מנחות פרק ט משנה ד
מערבין נסכי אילים בנסכי פרים, נסכי כבשים בנסכי כבשים, של יחיד בשל צבור, של יום בשל אמש. אבל אין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים ואילים. ואם בללן אלו בפני עצמן ואלו בפני עצמן, ונתערבו, כשרין. אם עד שלא בלל, פסול. הכבש הבא עם העמר, אף על פי שמנחתו כפולה, לא היו נסכיו כפולין:
