משנה מנחות פרק יא משנה ז
שני שלחנות היו באולם מבפנים על פתח הבית, אחד של שיש ואחד של זהב. על של שיש נותנים לחם הפנים בכניסתו, ועל של זהב ביציאתו, שמעלין בקדש ולא מורידין. ואחד של זהב מבפנים, שעליו לחם הפנים תמיד. ארבעה כהנים נכנסין, שנים בידם שני סדרים, ושנים בידם שני בזיכים. וארבעה מקדימין לפניהם, שנים לטל שני סדרים, ושנים לטל שני בזיכים. המכניסים עומדים בצפון, ופניהם לדרום. המוציאין עומדים בדרום, ופניהם לצפון. אלו מושכין ואלו מניחין, וטפחו של זה כנגד טפחו של זה, שנאמר (שמות כה), לפני תמיד. רבי יוסי אומר, אפלו אלו נוטלין ואלו מניחין, אף זו היתה תמיד. יצאו ונתנו על השלחן של זהב שהיה באולם. הקטירו הבזיכין, והחלות מתחלקות לכהנים. חל יום הכפורים להיות בשבת, החלות מתחלקות לערב. חל להיות ערב שבת, שעיר של יום הכפורים נאכל לערב, הבבליים אוכלין אותו כשהוא חי, מפני שדעתן יפה:
