משנה מנחות פרק יא משנה ט
שתי הלחם נאכלות אין פחות משנים, ולא יתר על שלשה. כיצד. נאפות מערב יום טוב ונאכלות ביום טוב, לשנים. חל יום טוב להיות אחר השבת, נאכלות לשלשה. לחם הפנים נאכל אין פחות מתשעה, ולא יתר על אחד עשר. כיצד. נאפה בערב שבת ונאכל בשבת, לתשעה. חל יום טוב להיות ערב שבת, נאכל לעשרה. שני ימים טובים של ראש השנה, נאכל לאחד עשר. ואינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב. רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון בן הסגן, דוחה את יום טוב ואינו דוחה את יום צום:
