הרי עלי עצים, לא יפחת משני גזירין. לבונה, לא יפחת מקמץ. חמשה קמצים הן, האומר הרי עלי לבונה, לא יפחת מקמץ. המתנדב מנחה, יביא עמה קמץ לבונה. המעלה את הקמץ בחוץ, חיב. ושני בזיכין טעונין שני קמצים: