משנה מעשרות פרק ב משנה ו
האומר לחברו, הילך אסר זה בעשר תאנים שאבר לי, בורר ואוכל. באשכול שאבר לי, מגרגר ואוכל. ברמון שאבר לי, פורט ואוכל. באבטיח שאבר לי, סופת ואוכל. אבל אם אמר לו בעשרים תאנים אלו, בשני אשכולות אלו, בשני רמונים אלו, בשני אבטיחים אלו, אוכל כדרכו ופטור, מפני שקנה במחבר לקרקע:
