משנה נגעים פרק ד משנה ו
בהרת כגריס ובה מחיה כעדשה ושער לבן בתוך המחיה, הלכה המחיה, טמאה מפני שער לבן. הלך שער לבן, טמא מפני המחיה. רבי שמעון מטהר, מפני שלא הפכתו הבהרת. בהרת, היא ומחיתה כגריס, ושער לבן בתוך הבהרת, הלכה המחיה, טמאה מפני שער לבן. הלך שער לבן, טמא מפני המחיה. רבי שמעון מטהר, מפני שלא הפכתו בהרת כגריס. ומודה, שאם יש במקום שער לבן כגריס, שהוא טמא:
