השחין והמכוה אין מצטרפין זה עם זה, ואין פושין מזה לזה, ואין פושין לעור הבשר, ולא עור הבשר פושה לתוכן. היו מורדין, טהורין. עשו קרום כקלפת השום, זו היא צרבת השחין האמורה בתורה. חזרו וחיו, אף על פי שמקומן צלקת, נדונין כעור הבשר:
