דם נכרית ודם טהרה של מצרעת, בית שמאי מטהרים. ובית הלל אומרים, כרקה וכמימי רגליה. דם יולדת שלא טבלה, בית שמאי אומרים, כרקה וכמימי רגליה. ובית הלל אומרים, מטמא לח ויבש. ומודים ביולדת בזוב, שהיא מטמאה לח ויבש:
