משנה נדה פרק ד משנה ז
כל אחד עשר יום בחזקת טהרה. ישבה לה ולא בדקה, שגגה, נאנסה, הזידה ולא בדקה, טהורה. הגיע שעת וסתה ולא בדקה, הרי זו טמאה. רבי מאיר אומר, אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה, ולא בדקה, הרי זו טהורה, מפני שחרדה מסלקת את הדמים. אבל ימי הזב והזבה ושומרת יום כנגד יום, הרי אלו בחזקת טמאה:
