תינוקת בת יום אחד, מטמאה בנדה. בת עשרה ימים, מטמאה בזיבה. תינוק בן יום אחד, מטמא בזיבה, ומטמא בנגעים, ומטמא בטמא מת, וזוקק ליבום, ופוטר מן היבום, ומאכיל בתרומה, ופוסל מן התרומה, ונוחל ומנחיל. וההורגו, חיב. והרי הוא לאביו ולאמו ולכל קרוביו כחתן שלם:
